Souccah
Daf 24b
משנה: עָֽמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן הַיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם. קָרָא הַגֶּבֶר תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. הָיוּ תוֹקְעִים וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא חַמִּזְרָח. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח 24b הָֽפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב וְאָֽמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָיוּ שׁוֹנִין לוֹמַר אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ:
Traduction
Deux prêtres se tenaient à la porte supérieure, qui mène (en descendant) du parvis des simples Israélites, à celui des femmes, ayant 2 trompettes en mains. A l’appel du crieur, ils sonnaient un coup rapide, un autre plus long, puis un 3e coup rapide. En arrivant au 10e degré, ils recommençaient autant de sonneries. Arrivés au parvis, ils les renouvelaient, et ils continuaient ainsi jusqu’au moment de parvenir à la porte donnant accès par l’Est. Parvenus à ce dernier point, ils se tournaient vers l’Ouest et disaient: ''nos ancêtres ont dû se tenir à cette place, selon ces mots (Ez 8, 16): Ils tournaient le dos au sanctuaire divin, ayant la face vers l’Est, et ils se prosternaient à l’Orient, devant le Soleil, tandis que nous adorons Dieu, et nos yeux sont tournés vers lui.'' R. Juda dit que cette dernière formule devait être récitée deux fois.
משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה. שָׁלשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְלַמּוּסָפִין מוֹסִיפִין עוֹד תֵּשַׁע. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁ שָׁלשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁלשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים שָׁלשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן שָׁלשׁ לְשַׁעַר הַתַחְתּוֹן שָׁלשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם שָׁלשׁ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם תֵּשַׁע לַמּוּסָפִין שָׁלשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל:
Traduction
Au temple, on sonnait au minimum 21 coups et au maximum 48. Ainsi, aux jours ordinaires, il en fallait 21, savoir 3 sonneries pour ouvrir les portes, 9 pour le sacrifice quotidien du matin, et autant pour celui du soir. Pour les sacrifices supplémentaires, on en ajoutait 9; et le vendredi il y avait encore 6 sonneries de plus, dont 3 pour avertir le peuple de cesser les travaux, et 3 autres coups pour établir la distinction entre les jours profanes et le Shabat. Donc, en un vendredi qui coïncidait avec la fête des tentes, il y avait 48 sonneries, savoir 3 pour ouvrir les portes, 3 pour la porte supérieure, 3 pour la porte inférieure, 3 pour puiser de l’eau, 3 pour la verser sur l’autel, 9 pour le sacrifice quotidien du matin, autant pour celui du soir, 9 pour les sacrifices supplémentaires, 3 pour aviser le peuple de cesser les travaux, et 3 pour distinguer entre la semaine et le Shabat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין פוחתין מעשרי' ואחת תקיעות במקדש וכו' שלש לפתיחת שערים. כשפותחין שערי העזרה היו תוקעין תר''ת והאי תנא חשיב להו לשלש תקיעות כדקאמר בגמרא:
ותשע לתמיד של שחר. כשהיו מנסכין נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר והיו מפסיקין בו וחולקין לשלשה פרקים ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעין תר''ת ועל כל תקיעה השתחוו העם ותר''ת חשיב להו לשלש הרי תשע תקיעות וכן לתמיד של בין הערבים:
ולמואפין מוסיפין עוד תשע. לכל המוספין שיש בו ביום ואפי' כמה מוספין כגון ראש השנה שחל להיות בשבת דאיכא דשבת ודר''ת ודר''ה לכולם בכלל מוסיפין תשע תקיעו' ולא לכל מוסף ומוסף בפני עצמו הכי מסקינן בגמרא:
שלש להפטיר. לבטל את העם ממלאכה תקיעה ראשונה לבטל את העם שבשדות תקעו שנייה נסתלקו התריסין וננעלו החניות תקעו שלישית סילק המסלק קדרות העשויות להסתלק למאכל הלילה והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות:
ושלש להבדיל בין קודש לחול. לאחר תקיעו' הראשונות שוהה כדי לצלות דג קטן ותוקע ומריע ותוקע ואלו שלש תקיעות האחרונות להודיע שקדש היום:
ערב שבת שבתוך החג וכו'. שלש לפתיחת שערים של עזרה כמו בכל יום ושלש לשער העליון כבמתני' דלעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו:
שלש לשער התחתון. דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא למזרח ולהכי קרא להו שלש של שער התחתון. ושלש של מעלה עשירית לא קא חשיב דהאי תנא ס''ל כר''א בן יעקב דאמר שלא היו תוקעין למעלה העשירית:
שלש למילוי המים. לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים תקעו והריעו ותקעו:
שלש על גבי המזבח. כדתנן בפרק דלעיל יזקפום על גבי המזבח:
תקעו והריעו ותקעו ותשע לתמיד של שחר וכו'. ואנא דידן לא מייתי הכא כשחל ערב פסח בשבת והפסח נשחט בג' כחות ותקיעות טובא הוו התם משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת ודתנן אין מוסיפין על מ''ח לאו דווקא שבערב פסח שחל להיות בשבת זמנין דמוסיפין עד שבע וחמשים תקיעות:
הלכה: תִּירְגֵּם רַב קוֹמֵי דְבֵית רִבִּי שִׁילָה. קָרָא גַבְרָא. אַכְרִיז כָּרוֹזָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. קָרָא תַרְנְגוֹלָא. אֲמַר לוֹן. וְהָתַנִּינָן בֶּן גֶּבֶר. אִית לָךְ מֵימַר בַּר תַּרְנְגוֹלָא.
Traduction
Rav dit (au sujet du crieur) devant l’école de R. Shila qu’il faut traduire l’expression mishnique ''l’appel de l’homme (140)Cf. Michna, (Yoma 1, 8)Ê; J., (Sheqalim 5, 1)'' par les cris officiels (appelant au service). On entend aussi par là, lui dit-on, le cri du coq. C’est Ben-Gaber qu’il est dit, répliqua-t-il; or, on ne peut pas confondre ce nom avec celui de Ben-Tarnegol; il s’agit donc de la voix de l’homme (gueber).
Pnei Moshe non traduit
אית לך לממר בר תרנגולא. בתמיה:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. עֲשִׂירִית מִלְּמַעֲלָן. עֲשִׂירִית מִלְּמַטָּן.
Traduction
R. Jérémie demanda: le 10e degré dont parle la Mishna est-il compté du haut, ou du bas (soit la 5e en partant d’en haut, sur 15)? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
עשירית. מעלה עשירית דקתני אם הוא מלמעל' או היא עשירית מלמטן וחמישית היא מלמעלן ולא איפשיטא:
אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲױִם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהֵ֛מָּה מִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֥ם. שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. כִּֽי שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י. וְכִי שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י. הָא ווִתְרָא מֵאֶלֶף. אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל.
Traduction
R. Hiya b. Aba dit: de l’expression irrégulière ils se prosternaient (où la lettre t est superflue), on déduit qu’une double génuflexion avait lieu à tort au Temple, l’une vers le soleil, l’autre vers le sanctuaire. R. Aba b. Cahana explique ainsi le verset (Jr 2, 13): car il a commis deux méfaits envers moi etc.; en réalité, ils ont commis plus de 2 méfaits, et plus de mille, mais le prophète leur reproche deux mauvaises actions commises du même coup, savoir de s’être prosternés devant le soleil, en tournant le dos au sanctuaire.
Pnei Moshe non traduit
והמה משתחויתם. כתיב וקרי משתחוים. ודרש הכתיב דמשמע כפל השתחויה אלא שהיו משתחוים בפניהם לחמה ובאחוריהם עשו השתחויה להיכל:
וכי שתים רעות. בלבד עשה עמי והלא היא יותר מאלף כדכתיב ביחזקאל אלא שתים רעות בבת אחת עשו שהיו משתחוים בפניהם לחמה ובאחוריהם אל ההיכל:
Souccah
Daf 25a
הלכה: תַּנֵּי. אֵין פָּחוּת מִשֶּׁבַע וְלֹא יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. הָהֵן תַּנָּייָא עֲבַד תָּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה חָדָא. וְהָהֵן תַּנָּייָא עֲבִיד כָּל חָדָא וְחָדָא מִינְּהוֹן חָדָא. שֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל מַטֶּה וּמַטֶּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל דֶּגֶל וָדֶגֶל. וְתַנֵּי. וְתֵשַׁע לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. הָא חוֹרִי. מָאן דְּאִית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֵית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. מָאן דְּאִית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית לֵית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הָיוּ תוֹקְעִין אֶלָּא לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם בִּלְבַד. אִין תֵּימַר לְמִילּוּיִין. נִיתְנֵי שָׁלשׁ לְמִילּוּיי הַמַּיִם שֶׁלְיוֹם וְשָׁלשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם שֶׁלְמָחָר. אִילֵּין אִינּוּן. וְהָא אִית לָךְ חוֹרָנִין תֵּשַׁע לְמוּסָפֵי שַׁבָּת. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי יוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. 25a אֶלָּא כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְע֖וּ. לִפְנִים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְע֖וּ. לִפְנים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. (תְּקוּעוֹת) [תְּקִיעוֹת] הָיוּ מוֹסִיפִין. לֹא הָיוּ מוֹסִיפִין תְּקִיעוֹת.
Traduction
On a enseigné: le nombre des sonneries n’est pas inférieur à 7, ni supérieur à 16. C’est que, d’après cet avis, les 3 sonneries successives (un coup long entre 2 courts) n’en forment qu’une; tandis que l’interlocuteur de la Mishna les compte chacune séparément. Ainsi, l’on trouve exprimée l’opinion disant qu’il fallait 3 sonneries pour chaque prosternement (141)Aux intervalles entre un chap. et l'autre, on se prosternait.; et selon R. Juda (142)Son opinion, quant au fond, Žtait la mme., il en fallait autant pour chaque chant (équivalent aux prosternements). —En disant qu’il y aura 9 sonneries pour le 10e degré, ne tient-on pas compte du reste? —C’est que celui qui tient compte de l’opération sur l’autel ne prescrit pas celle du 10e degré, ou à l’inverse. Ceci prouve, dit R. Zeira, que les sonneries avaient seulement lieu au moment des libations d’eau; car, si c’était même pour puiser l’eau, on dirait qu’il en faut 3 pour puiser l’eau du jour, et autant pour puiser celle du lendemain. Si l’on compte 9 sonneries pour les suppléments, pourquoi ne pas tenir compte d’autres semblables, telles que 9 pour les suppléments du Shabat, ou pour ceux de la néoménie, ou pour ceux du jour du nouvel an? Ce n’est pas à dire, fut-il expliqué, que le terme explétif ils sonneront (Nb 10, 8) implique la sonnerie pour chaque sacrifice supplémentaire; car les rabbins de Césarée disent au nom de R. Jacob b. Aha que, tout en admettant la déduction de ce terme, elle est seulement applicable à la solennité, celle-ci exigeant un supplément de sonnerie, non à chaque sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני אין פחות משבע וכו'. כדמפרש ואזיל ההן תניא וכו' זה התנא דברייתא חשיב תר''ת לאחת וההן תניא דמתני' קחשיב כל חדא וחדא מנהון התר''ת לחדא הרי ג' ומ''ח:
שתמצא לומר וכו'. על תשע לתמיד קאי שתמצא ג' ג' על כל מטה ומטה. כלומר על כל השתחויה שמטים את ראשם היו תוקעין תר''ת ור' יהודה ס''ל ג' על כל דגל ודגל היינו הפסקה בין פרק לפרק בשיר וקרי דגל על שם דילוג והפסקה וכלומר למר אותו תר''ת היו אחר כל השתחויה שעשו בין פרק לפרק ולמר היו אחר כל פרק ופרק ואח''כ היו ההשתחואות:
ותני ותשע למעלה עשירית. וא''כ קשיא הא חורי האיכא עוד הני אחריני ואמאי לא קחשיב להו ומשני מאן דאית ליה ע''ג המזבח וכו':
זאת אומרת. מדקחשיב במתני' שלש למילוי המים ותו לא ש''מ שלא היו תוקעין בשעת מילואן של מים אלא לניסוך המים בלבד וכלומר לאחר שהגיעו לשער המים והביאו אותן לצורך ניסוך המים של בו ביום דאם תאמר שהתקיעות היו למילואן של המים וא''כ בשעה שהיו ממלאין היו תוקעין קשיא נתני שלש למילוי המים של יום ושלש לשל מחר שהרי בע''ש היו ממלאין לצורך היום ולצורך מחר כדתנן בשלהי פרק דלעיל והשתא בע''ש היה צריך לחשוב עוד שלש אלא דע''כ לא היו בשעת מילואן של המים אלא כדאמרן בשעה שהגיעו לשער המים והיו מביאין גם אותן שלצורך מחר עמהם ועולין השלש תקיעות לשתיהן:
אילין אינון. אתשע למוספין קאי דלא קחשיב אלא שלמוסף אחד והא אית לך עוד אחרי' כמוספין שאם חל ר''ה להיות בשבת יש כאן תשע לכל מוסף ומוסף ולמה לא קחשיב להו:
אלא כמ''ד יתקעו לפנים מן המוספין יתקעו. בתמיה כלומר דהש''ס מהדר להא דפריך והא אית לך חורנין וכו' ועלה מתמה וקאמר ואלא דלפירכא דידך לא אתיא כהאי מ''ד דדריש ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות והאי יתקעו מיותר דהלא כבר נאמר ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם אלא ללמד הכל לפנים כלומר לפי המוספין תוקעין וסלקא אדעתך לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף כך הוא הס''ד דידך אבל לאו מילתא היא אלא כרבנן דקיסרין בשם ר' אחא דאפי' למ''ד דדריש האי קרא דיתקעו לפנים מן המוספים לאו למימרא דתקיעות היו מוסיפין על כל מוסף ומוסף הא ליתא דלא היו מוסיפין תקיעות וקרא דיתקעו לא אתא אלא ליום שיש בו מוסף שתוקעין נמי למוסף ולא שאם יש בו כמה מוספין יתקעו על כל מוסף ומוסף:
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. הִיא נֶבֶל הִיא כִינּוֹר. נִימִין יְתֵירוֹת בֵּין זֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֶבֶל. שֶׁהוּא מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל יְדֵי עוֹר שֶׁאֵינוֹ עָבוּד וְעַל יְדֵי נִימִין יְתֵירוֹת הָיָה מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עוּגָב זֶה אֻרְדָּבְלִס. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיָה אֻרְדָּבְלִיס בִּירוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹרֵחַ אֶת הַנְּעִימָה.
Traduction
R. Hiya b. Aba dit que la harpe et la lyre se ressemblent; seulement, l’une a plus de cordes que l’autre (143)Sauf des nuances, cette analogie est fondŽe. V. Gr¾tz, dans Monatschrift fŸr ges. u. Wiss. d. Judent., an l881, n¡Ê6.. Selon lui aussi, le premier se nomme nebel, parce qu’il fait pâlir (laban) par sa supériorité bien d’autres instruments de musique. Selon Houna au nom de R. Joseph, sa supériorité consiste en ce que cet instrument se compose d’un peau non tannée, sur laquelle on tend beaucoup de cordes. R. Simon b. Lakish dit: l’instrument nommé ougab (dans les psaumes) est l' udrauli'' (144)Ou orgue. Les commentaires le traduisent par le mot vieux-franais Eskelette (cliquettes)Ê; ce qui diffre de l'orgue du tout au tout.. Ce docteur a enseigné que ce dernier instrument n’était pas présent à Jérusalem, parce qu’il pouvait troubler le bon ton. La flûte du Temple provenait de Moïse; c’était un jonc percé. Lorsqu’elle fut brisée et qu’il fallut la réparer, le son avait perdu de sa 1ere intonation agréable; mais, au bout d’un certain temps, lorsqu’on la reprit, elle avait de nouveau le son primitif.
Pnei Moshe non traduit
היא נבל היא כנור. מלאכה אחת לשתיהן אלא נימין יתרות יש בין זה לזה שבכנור יותר נימין מבנבל כמו שנאמר על השמינית עלי עשור ואלו היו בכנור. א''נ שבנבל היו נימין יתרות כדכתיב עלי עשור ועלי נבל וכ''נ מדלקמן שהוא מלבין. מבייש ומנבל כמה מיני כלי זמר לפי שקולו ערב ביותר:
על ידי עור שאינו עבוד. שעושין ממנו הנבל ועל ידי נימין יתרות וכו':
עוגב זהארדבליס. נקרא טבלא גורגדנא והוא הזוג והעינבל שמקשקש בו אשקליטא בלע''ז:
מפני שהוא טורח את הנעימה מושך. את הקול נעימה ומערבב אותו ומלשון וסרח העודף:
חָלִיל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁל קָנֶה הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. צִלְצַל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה מְצַלְצֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. מַכְתֶּשֶׁת שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבְּרָה וְתִיקְנוּהָ וְלֹא הָֽיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמָה שֶׁהָֽיְתָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהָ וְחָֽזְרָה לִכְמוֹת שֶׁהָֽיְתָה. אֵילּוּ שְׁנֵי כֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּבִינְייָן הָרִאשׁוֹן וְלֹא עָֽלְתָה עֲלֵיהֶן אֲרוחָה. עֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר. נְחוֹשֶׁת מָרֽוּק׃ נְחוֹשֶׁת מְמוּרָק. וּכְלֵ֨י נְחוֹשֶׁת מוּצְהָב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדוֹת כַּזָּהָֽב: תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. חַד מִינְּהוֹן כִּתְרֵיי דִדְהָב. וְחוֹרָנָה אָמַר. תְּרֵי [מִינְּהוֹן] כִּתְרֵיי דִדְהָב.
Traduction
Les cymbales au Temple provenaient aussi de Moïse; elles étaient en cuivre. Lorsqu’elles furent brisées, puis réparées, elles commencèrent par perdre leur beau son primitif, puis elles le reconquirent. De même, le mortier du Temple, servant à la confection de l’encens, provenait de Moïse, et était en cuivre; lorsqu’il fut brisé, puis réparé, il ne parfumait plus avec la même intensité; mais il reconquit cette qualité au bout d’un espace de temps. Voilà les 2 ustensiles qui ont été brisés pendant l’existence du 1er Temple et n’ont pas été soumis à une réparation. C’est de tels objets en cuivre qu’il a été dit (2Ch. 4, 16) et (1R 7, 16): d’airain poli; puis (Esd 8, 27): deux vases d’un bel airain poli, aussi précieux que l’or. Il y a 2 explications différentes à ce sujet: d’après l’une, un seul de ces vases pesait autant que son poids équivalent en or; d’après l’autre, les deux avaient une valeur équivalente à leur poids en or.
Pnei Moshe non traduit
צלצל. שני כלים מכין זה על גבי זה וקולם דק וקורין אותן צינב''ש:
ולא היתה מפטמת את הבשמים מסממני הקטורת שהיו כותשין בה כמו שהיתה בתחלה לפי שהיה קולה צלול הרבה והקול יפה לבשמים וחזרו ונטלוה וכו':
עליהן הוא אומר. הכתוב נחושת ממורט נחושת ממורק ועליהן הוא אומר בעזרא וכלי נחשת מוצהב טובה וגו':
תרין אמוראין פליגין. ואחרינא אמר תרי מנהון כחד דדהב. ולגי' הספר כתריי דדהב שהיו שקולין כשל זהב:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שִׁילוֹחַ הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִיסָּר. אָֽמְרוּ. נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמָעֲטוּ מֵימָיו. חָֽזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.
Traduction
R. Simon b. Gamliel dit: à sa source, le Siloé donnait un débit d’eau de la grandeur d’un assarion (toute petite pièce de monnaie). —Nous allons l’élargir, dit-on; mais, une fois l’opération faite, le débit d’eau diminua. On en reboucha l’accès, et l’eau revint à son cours primitif.
Pnei Moshe non traduit
שילוח. מעין השילוח היה פיו קצר ואינו מוציא מים אלא ברחב כאיסר ואמרו נרחיבנו וכו':
מַגָרֵיפָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מֵאָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם הָֽיְתָה מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר.
Traduction
– Rav et Samuel diffèrent au sujet de la Magréfa (orgue?) qui était au Temple (145)Le Talmud Babli, Erakhin 10b et 11a (que FŽtis, Histoire de la musique, 1, 400, cite assez mal), diffre un peu.: d’après l’un, elle était pourvue de dix trous, et par chacun d’eux on obtenait cent sons différents. D’après l’autre, il y avait cent trous, dont chacun donnait dix sons. L’un comme l’autre donne le total de mille. – (146)Suit un passage reproduit du traitŽ (Sheqalim 5, 6)..
Pnei Moshe non traduit
מגריפה. של שיר שהיתה במקדש:
מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. שִׁירוֹ שֶׁל שַׁבָּת וְשִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְייָא הִיא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. שׁוֹחֵט מוּסְפֵי שַׁבָּת וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בְּרַם הָכָא. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין. עַל שֵׁם. כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מוספי שבת ומוספי ר''ח מי קודם וכו'. גרסינן להא לעיל בפרק בתרא דשקלים בהלכה ו' עד סוף הלכה וע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source